לזרות מלח על הבריאות

המלח בתקופה העתיקה ובימי הביניים היה יקר ערך, ואפילו בארץ ישראל היה מחירו גבוה באופן יחסי לארצות אחרות. מכאן נגזרו ביטויים כמו: "מלח הארץ" שניתן לתלמידיו של ישו, שכוונתו שהם הטובים והראויים ביותר, ביטוי המציין גם היום אנשים איכותיים מעילית החברה.
המלח שימש אז, ומשמש גם היום, הן לתיבול המזון והן בתהליכי ההכנה והשימור שלו. הוא משמש לשימור בשר לאורך זמן, לכבישת ירקות, לחביצת גבינות ולהוצאת הדם מהבשר (מטעמי כשרות). 
איך קרה, במהלך השנים, שהמלח הפך ממצרך חיוני ויקר ערך למזיק לבריאות עד כדי כך שאנחנו שואפים להפחית בצריכתו?
אז ככה ? זה לא המלח, אלא הנתרן (סודיום) המהווה אחד ממרכיביו. מלחי בישול ושולחן מורכבים מנתרן וכלור.
הנתרן הוא אחד המרכיבים המצויים בגוף, וחשיבותו בשמירה על מאזן תקין של נוזלי הגוף. כך שמחד הוא חיוני, ומאידך מזיק כשהוא מצוי במזון בעודף.
ב-1906, בדיוק לפני מאה שנים, התפרסם מאמר שהתייחס לראשונה לקשר בין צריכת מלח מוגברת לבין לחץ-דם מוגבר. היום, מאה שנה מאוחר יותר, אין ספק כי עודף נתרן בתפריט היומי גורם לעליה בלחץ הדם.
הרגלי צריכת המלח במזון במדינות שונות בעולם שונים ממדינה למדינה, וניתן לזהות בבירור קשר ישר בין הרגלי צריכת המלח לבין שכיחות יתר לחץ-דם באוכלוסייה. לדוגמא, בין המדינות האירופיות מובילה פורטוגל בראש הרשימה בכמות המלח הנצרכת שם, בעיקר בשל צריכת דגים מלוחים ומעושנים, ואמנם אחוז תושבי פורטוגל הסובל מיתר לחץ-דם ומאירועים מוחיים הוא מהגבוהים באירופה.

כמה נתרן הגוף צריך? מהי הכמות המלח היומית המומלצת?

ההמלצה היא להפחית את צריכת המלח מהרמה הנוכחית, שהיא כ-10 גרם ליום במבוגרים, לכמחצית מכך.

כמות יומית מומלצת לפי גיל (גרם/יום)
גיל כמות מלח מומלצת כמות נתרן מומלצת
0-6 חודשים פחות מ-1 פחות מ-0.4
7-12 חודשים 1 0.4
1-3 שנים 1 0.4
4-6 שנים 1.75 0.7
7-11 שנים 3 1.2
11-18 שנים 4 1.6
מעל 18 שנים פחות מ-6 פחות מ-2.4

כפית של מלח שוקלת כ- 6 גרם. כפית מלח מכילה 2.4 גרם של נתרן. זוהי הכמות היומית המומלצת המקסימלית. אלא, שלמרות שניתן לכמת את מנת המלח היומית במידה של כפית, מרבית הנתרן (סודיום) שאנו צורכים אינו מגיע מהמלחיה.
בתעשיה מוסיפים נתרן למזונות רבים, הן כחומר המוציא נוזלים, הן לטעם והן למטרות שימור. המזונות המכילים כמויות גדולות של נתרן הם: גבינות מלוחות, נקניקים, דגים מלוחים, שימורים, חטיפים, חמוצים, קטשופ, אבקת מרק, מוצרים להכנה מהירה, רטבים מוכנים, רוטב סויה, תערובות תבלינים מוכנות, סלטים מוכנים כמו חומוס וטחינה, שקדי מרק, דגני בוקר כמו קורנלקס, מאפים מלוחים וגם מתוקים כמו וופלים!
אחד המקורות העיקריים למלח בתפריט שלנו הוא לחם!! בישראל, מכילים גם הבשר והעופות המוכשרים כמות גבוהה יותר של נתרן, בהשוואה לכמות המצויה באופן טבעי בעוף ובשר שאינם מוכשרים.

איך נדע כמה נתרן יש במזון שלנו?
על מנת לדעת כמה נתרן יש במזון שאנו אוכלים נתבונן בתווית המזון.
ברשימת הרכיבים נחפש את התוספית הבאים: מלח, סודיום גלוטמט, מונוסודיום גלוטמט וסודיום ניטרט.
ובטבלת הסימון התזונתי נבדוק כמה נתרן יש ב- 100 גרם מוצר. מזון המכיל פחות מ- 100 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מזון נקרא דל נתרן. מזונות המכילים למעלה מ- 400 מ"ג נתרן הם עשירים מאד בנתרן.
תעשיית המזון מציעה היום מגוון גדול מאד של מוצרים, המכילים כמויות מופחתות של נתרן, מבלי שיהיה לכך ביטוי באיכות הטעם. גבינות ללא תוספת מלח, פסטרמה מופחתת נתרן, קרקרים ללא מלח ועוד.

בימים אלה יוצא לדרך קמפיין עולמי שקורא להפחתת המלח במזון שאנחנו צורכים מדי יום וכל זאת כדי להוריד את רמות לחץ הדם בקרב האוכלוסייה ולמנוע 2.5 מליון מקרי מוות מיותרים מדי שנה, ברחבי העולם.
כדאי שלקמפיין הזה יהיו אוזניים קשובות גם אצלנו שכן מסתבר שגברים ישראלים צורכים פי 2 מלח מהמומלץ ונשים פי 1.5.

לא ניתן להגיב למאמר זה.