אחד מסימני ההיכר הבולטים של חג השבועות הנקרא גם חג הביכורים וחג מתן תורה, הינו המנהג לאכול מאכלים חלביים. הישראלים ידועים כצרכני חלב ומוצריו. חג השבועות, על מעדניו הכוללים בלינצ'ס, עוגות גבינה, מאפי גבינה למיניהם ופשטידות מבוססות מוצרי חלב, יכול להיות אויב מסוכן לכל תהליך הרזייה. בסיומה של חגיגת הגבינות, נמצא את עצמנו נאבקים מחדש בקילוגרמים עודפים. למה אם כן כדאי לשים לב, וכיצד להיערך כדי לצלוח את חגיגת הקלוריות הלבנה?
חלב אכן מספק כמות יפה של סידן אך הוא אינו מופיע בראש הרשימה של המזונות העשירים בסידן. גבינת הרקוטה מפתיעה עם כמות גבוהה של סידן? על מזונות טופ לסידן.
להתפנק על עוגת גזר לצד הקפה או התה. העוגה מכילה תפוחים וגזרים וגם אגוזים קצוצים. 100 קלוריות לקינוח ואירוח.
האם יש מניעים נכונים ומניעים לא נכונים? מאיפה וממי כדאי לשאוב מוטיבציה, או שמא היא אמורה להגיע עמוק מבפנים? ובכלל, האם דיאטה זו שאלה של כוח רצון, או שהאחרון אינו אמור להיות חלק משמעותי בשינוי?
רוב האנשים מעדיפים להשתמש במדד מסת הגוף (משקל) כדי לבדוק זאת. הם עולים על משקל אחת לשבוע, אחת לשבועיים או אפילו במקרים מסוימים אחת ליום, ולפי המספר המוצג הם מחליטים אם הם הצליחו או לא. יש מס' בעיות מאוד רציניות עם השיטה הזו. הבעיה הראשונה היא הבעיה ששותפה למדד ה- BMI. לפי מדד ה- BMI, הנפוץ עד מאוד היום, מחשבים את היחס בין המשקל לגובה (משקל חלקי גובה בריבוע), ומתקבל מספר. המספר אמור להעיד על רמת ההשמנה, האם המשקל תקין וכו'. מדרג ה- BMI למבוגרים
יש כל מיני דעות שונות ומשונות בעניין, אני אשתדל להביא את כולן או לפחות רובן. קודם כל - כדי להימנע מבולמוס - יש גישה שטוענת שכדאי להימנע לחלוטין מאוכל מסוים. לדוגמא - יש להיגמל מסוכר במשך שבועיים ולצרוך אוכל בריא שמתפרק לאיטו (בעל ערך גליקמי נמוך), כדי להגיע למצב שבו האינסולין ובכלל רמות הסוכר בדם נשארות קבועות במקום לשגע את רמות האנרגיה שלנו כשהן עולות ויורדות בלי סוף, במעין רכבת הרים מטורפת.
חשוב להבין, שהיתקעות במשקל (שנקראת גם "פלאטו" ) היא תופעה מאוד מאוד נפוצה במהלך ירידה במשקל, וצריך לקבל את העובדה שככל הנראה היא תקרה גם לכם. זו תופעה מעצבנת, אבל יש דרכים לפתור אותה. קודם כל, חשוב לאבחן מתי התרחשה ההיתקעות הזו, ובעקבות מה.