טיפים לשמור על הגזרה כשנופשים בחו"ל:

אנורקסיה

קטגוריה ראשית > תזונה קלינית

מאת: מערכת Diet

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה מסוכנת, בעלת שיעור תמותה לא מבוטל הגורמת לאובדן משקל משמעותי. הלוקים באנורקסיה חוששים מהשמנה ובשל כך הופכים לרזים באופן קיצוני. תסמונת הדומה אך לא זהה לאנורקסיה היא הבולימיה.

מאז 1976 מוכרת האנורקסיה כאחת ממחלות הנפש המסוכנות ביותר כיון שהיא עלולה להיות קטלנית בחמישית מהמקרים. האנורקסיה מאופיינת באיבוד משקל קיצוני הואיל והאדם החולה בה מסרב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי. אדם הלוקה בהפרעה אינו מאבד את תיאבונו (איבוד תיאבון הוא מקרה נדיר), אלא מדכא אותו באופן רצוני. אובדן המשקל יכול להוביל למספר תופעות לוואי מסוכנות, ביניהם כחישות, הפסקת הווסת אצל נשים, רגישות לזיהומים ופגיעות מוגברת של המערכת החיסונית, נטייה להתקפי לב ואוסטיאופורוזיס ("בריחת" סידן).

קריטריונים לאבחון
קיימים ארבעה קריטריונים בסיסיים לאבחון המחלה:

1.סירוב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי או אי-הגעה למשקל זה. כלומר, האדם שוקל פחות מ-85% מהמשקל הנחשב נורמלי לגילו. לרוב, ההפחתה במשקל נעשית על ידי הפחתה בכמות המזון הנכנסת, התעמלות כפייתית ושימוש לרעה בחומרים משלשלים.

2.הלוקה בהפרעה מפחד מעלייה במשקל או מלהיות שמן. האדם, גם כאשר נמצא במצב של תת-תזונה, חי בפחד מתמיד מפני עלייה במשקל וחושש להראות שמן בעיני עצמו והסביבה. חישובים אובססיביים של כמות הקלוריות שצרך החולה הופכים למרכז חייו.

diet53.תפיסה מעוותת של צורת הגוף. גם כאשר הם נמצאים במצב תת-תזונה חמור הלוקים בהפרעה חשים עצמם כבעלי משקל עודף. יש מהחולים המבינים שהם רזים אך גם הם חוששים שחלקים מסוימים בגופם שמנים ולא תואמים לשאר הגוף.

4.הפסקת הווסת אצל נשים. העדר הווסת כתוצאה ממחסור לא רגיל באסטרוגן עקב הפרשה נמוכה בבלוטת יותרת המוח. לעתים הפסקת המחזור החודשי תבוא לפני הירידה במשקל ואצל נשים קדם מתבגרות הופעת הוסת תתעכב. אצל גברים תהיה רמה נמוכה של טסטוסטרון.

גורמים
אנורקסיה נרבוזה ידועה כהפרעת אכילה בעלת מספר גורמים, ביניהם: פסיכולוגיים, ביולוגיים, גנטיים, משפחתיים וחברתיים/תרבותיים. גורמים אלה פועלים בשלוש רמות: רמת הפרט – גורמים אישיותיים וביולוגיים שונים. ברמת המשפחה – הדינמיקה המשפחתית של החולה. ברמת החברה או התרבות – לחצים חברתיים, נורמות, תרבות ותקשורת ציבורית המזרזים את התהוות המחלה.

בשני העשורים האחרונים, החברה והתרבות הם הגורמים העיקריים לעלייה הניכרת בשכיחות המחלה. הרוב הגדול של החולים הן נשים הנקלעות ללחצים ולציפיות סותרות של תקופה המאופיינת בשינוי ניכר בתפקידה של האישה. כמו כן, כיום רזון נחשב למרכיב בסיסי ויסודי באידאל היופי הנשי המוכתב על ידי התרבות. מרבית הנשים החולות נמנות עם המעמד הבינוני-גבוה, שכן ככל שאדם מטפס בסולם החברתי כלכלי עולות הנורמות והציפיות ממנו.

עלייתה של תרבות המבליטה את מיניות האישה ואת היותו של גופה השדוף אובייקט לתשוקה מינית גורמת לכך שתפיסה זו מופנמת על ידי נשים ומביאה לערעור ביטחונן העצמי, לחרדות, לדיכאון ולהתנהגות כפייתית בנוגע למזון ולאכילה. מחקרים הראו שתפיסת העצמי כאובייקט מיני קשורה, מלבד הפרעות האכילה שהיא מעוררת, גם לפגיעה ביכולות המנטליות.

לפי אחת ההשערות האנורקסיה קשורה לבעיות בתפקוד ההיפותלמוס, האחראי על תחושת הרעב. במישור הלא פיזיולוגי הועלתה טענה שלפיה בנות למשפחות שלא נוטות להביע חום וחיבה ומדגישות פרפקציוניזם מהוות קבוצת סיכון להפרעה.

שכיחות
אנורקסיה נרבוזה שכיחה הרבה יותר בחברות מתועשות – מערביות בהן יש שפע מאשר בחברות מסורתיות או במדינות מתפתחות. נשים חולות במחלה פי 20 מגברים ובחברה מערבית אחוז החולות במחלה נע בין 0.5% ל 1%. במחקרים שנעשו בישראל בקרב מתגייסות, נמצא ש-0.2% מהמתגייסות לקו באנורקסיה נרבוזה.

חולת האנורקסיה האופיינית היא נערה בשנות העשרה לחייה, אך נראה שגם ילדים קטנים עלולים ללקות במחלה. כנאמר לעיל, משקל הנמוך מ-85% המשקל הנורמלי הכרחי להגדרת אנורקסיה, אך רבים מהאנורקטים מאבדים משקל בשיעור חד הרבה יותר. מספר החולים במחלה הכפיל את עצמו מאז שנות ה-60 ונמצא במגמת עליה.

דרכי טיפול

טיפול בבתי חולים
מאחר ואנורקסיה נרבוזה היא הפרעה שמעמידה את המטופל בסכנת חיים, הדבר הראשון שנעשה אתו הוא שמירה עליו מפני הידרדרות פיזית שתוביל למוות.

פעמים רבות כאשר מטופל מופנה לטיפול בבית חולים, האשפוז יהיה במחלקה לחולי נפש, עם אנשים שאין להם שום קשר להפרעת אכילה. לרוב יתמקד טיפול זה רק בניסיון להעלאת המשקל, והטיפול ינוע בין האכלה דרך זונדה לשידול עדין לאכול.

במקרים רבים עדיין מתקיימים בבתי חולים שיטות שכר ועונש – כך שעבור עלייה במשקל מתקבל שכר בדמות האפשרות לקרוא, להתקלח, לצפות בטלוויזיה, ואילו על ירידה במשקל מקבלים עונש כגון לא לקום מהמיטה, לא לקבל אורחים וכו'. הנחת המוצא של טיפול זה היא שהדבר החשוב מכל הוא שהחולה יעלה במשקל ללא שום קשר להיבטים הפסיכולוגיים של ההפרעה והתעלמות מהפתולוגיה הנפשית, ללא מתן דגש לקשיים העומדים בבסיס הבעיה. היתרון של טיפול זה הוא ייצוב מיידי של המצב הפיזיולוגי של החולה אך יש הטוענים שטיפול זה עלול להחמיר את הדיכאון ולהוביל להתאבדות.

פסיכותרפיה
בטיפול המבוסס על פסיכותרפיה צוות מומחים מטפל גם במשקל ובדפוס האכילה וגם בבעיות הפסיכולוגיות שהובילו לאנורקסיה. המשימה הראשונה של הטיפול היא לאפשר למטופל לחלוק את עולמו הפנימי, יחסו לאוכל ואת ייסוריו. תחילה, רוב המטופלים מדברים באופן בלתי פוסק על אוכל ובשלב זה המטפל אינו מביע דעה עד לשלב בו נוצר אמון בין החולה למטפל והוא מבין שהמטפל אינו שופט אותו, לועג לו או רוצה לגרום לו להיות שמן.

בשלב זה המטפל מתחיל לחלוק את הידע שלו בנושא האנורקסיה עם החולה וכאשר נוצר ביטחון ביניהם, המטפל מכוון את המטופל להבנה שהוא חולה, השלמה עם המצב והצעת דרכי טיפול. בדרך כלל הטיפול הוא קבוצתי וכולל אמנות, פיסול, ציור ודינמיקה קבוצתית. מטרתו של הטיפול היא לגרום לאדם החולה באנורקסיה לתרגם את האובססיה שלו לאספקטים האחרים של קיומה, למשל: "אני לא אוכלת כי אני כועסת על אמא שלי".

3 תגובות ל“אנורקסיה”

  1. מאת מיכל:

    לפני 3 שבעות נחשפהאנורקסיהבולמיה אשר ליוותה את ביתי ב4 שנים האחרונות מעוניינת לדעת האם יש קשר ביןערך כולסטרול הטוב נמוך לבין הפסקת המחזור החודשי אנאשילחו לי את התשובה רק לאימייל תודהמראש

  2. מאת מיכל:

    מה הקשר בין ערך נמוך של הכולסטרול הטוב לבין הפסקת המחזור החודשי אבקש הסבר מדעיתודה מראש נא לשלוח לי תשובה לאימייל

  3. מאת שירה:

    שלום אני ילדה בת 16, כבר 8 חודשים אני נמצאת תחת הקטגוריה של אנורקסיה. 8 חודשים לא קיבלתי מחזור, המשקל שלי הוא בין 42 ל44 הגובה הוא מטר שישים. הורדתי 10 קילו בחודש וחצי. זאת מחלה נוראית, אני משוגעת באמת. אני השתגעתי, זה שינה לי את כל החיים את כל תפיסת העולם, אין לי סיבה לחיות. אני לא מחייכת אני תמיד מדוכאת. לפני 8 חודשים כשהכל התחיל ההורים שלי לקחו אותי לדיאטנית כי הם נלחצו, אני התחלתי לצרוח שם וכמעט לקחו אותי לאישפוז. אני ככ רוצה שזה יעבור לי, אבל עמוק בפנים אני יודעת שאין לזה סיכוי.. זה יכול לחלוף אולי לחודש חודשיים אבל זה תמיד ישאר לי בראש. אני נמצאת במצב מסוכן, אני יכולה לא לאכול 3 ימים כ ל ו ם ואפילו לא להרגיש.. וזה קרה הרבה. אני קוראת פה כתבות על ילדות שאוכלות 700 קלוריות ביום ונקראות אנורקסיות אני בוכה ומקיאה אחרי שאני אוכלת 400. לפני 3 חודשים המצב קצת השתפר הייתי אוכל ארוחת צהריים כמובן בלי פחמימות אבל עם בשר והכל והיה לי מין אורח חיים כזה שדווקא הלך לי איתו שזה בעצם מה שהדיאטנית אמרה לי: כוס וחצי של פייבר 1 בבוקר, ביהס תפוח + יוגורט (בחיים לא אכלתי בבית ספר גם לא עכשיו), צהריים חזה עוף+ סלט+קטנייה + בטטה/ תירס, ארוחת ערב היא כתבה לי ביצה אבל ההורים שלי הרשו לי לא לאכול את זה. ככה עברו 4 חודשים אני חושבת שככה המשכתי ושמרתי על המשקל בלי לרדת.. נמאס לי, אין לי טעם לחיים, אני הורסת את חיי החברות שלי, המשפחה שלי, ההורים שלי. אני כזאת אנוכית!!!! למה אני חושבת רק על עצמי????? אני נגעלת מעצמי. ככ סבלתי מהמחלה הזאת!! ההקאות הנוראיות שככ כואב ככ קשה הדמעות לאמפסיקות לרדת ועדין הקול שנשאר בראש שהרגליים שלי יחזרו להיות כמו פעם, כל החברים שאומרים " שירה נראית כמו ניצולת שואה" "אנורקסית" "מקל" כל השכונה מתקשרת להורים לבדוק אם הכל בסדר איתי ולמה ככ רזיתי. הלוואי שאני אמות, אני לא אומרת סתם. זה יעזור לכולם.. חופש פורים עכשיו ואני סובלת. אני לא נהנת בלי לשתות כבר וכשאני שותה אני מקיאה כי אני על בטן ריקה.. מה שעצוב זה שיש עוד ככ הרבה בנות כאלה, ככ הרבה בנות כמוני. במיוחד באזור שאני חיה בו, שעכשיו רק נכנסות לזה ואני רואה מהצד ואני ככ רוצה לצעוק להן!!! כמה שכל זה לא שווה. כל מי שאני יגיד לו את זה יצחק לי בפנים כי הרי כל הבנות מקנאות בי עכשיו וחושבות שיש לי חיים מושלמים כי הפכתי להיות מושלמתתת והכי מושלמת מכל הבנות וכל הבנים רוצים אותי, זה לא שווה כלום. כלום לא שווה את זה, המחלה לקחה לי את השמחת חיים. ואני בסהכ ילדה בת 16 בקושי. אניר וצה לחיות, להנות יש לי עוד חיים שלמים!! אז אני פונה לכל הבנות שלא מרוצות מהגוף שלהן- זה לא שווה כלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תחיו את החיים, תהנו, תשמחו, אוכל זה האהבה של החיים, זה האושר, זה מה שמשמח את כולנו. תצאו מזה מהר לפני שיהיה מאוחר מידי. ואני אמשיך להתפלל שאלוהים יגאול אותי מייסורי ויקח אותי..
    אני השתגעתי כבר באמת, אני במצב נוראי החיים שלי בריצפה, אני לא רוצה לצאת מהבית, אני יוצאת סתם על החברות שלי בלי שום סיבה, על אמא שלי שבאמת רק מנסה לעזור, על אבא, על כל האחים.. במקום לעזור אני הורסת להם את החיים.. עדיף לכולם בלעדי.