דיאטנית או נטורופתית?

קטגוריה ראשית > טיפים > מפת האתר > מושגים דיאט

באדיבות: איה הוד, נטורופתית מוסמכת  www.ayahod.com
מאת: מערכת Diet

"החלטתי לטפל בעצמי", "אני זקוקה לשינוי", "אני רוצה לאכול בריא", "יש לי נפיחות בבטן", אני זקוקה דחוף לדיאטה". קולות אלה ואחרים נשמעים מאנשים שנכנסים לקליניקה טיפולית.
שינוי תזונתי, דיאטה, אורח חיים נכון, הרזיה בטוחה וטיפול מונע יכולים להתבצע בדרכים רבות. שתי גישות טיפול בולטות בהן ניתן לקבל הדרכה, ייעוץ, טיפול ובע"ה גם ריפוי מצויות בידי הדיאטנית והנטורופתית.

 

הרזיה בטוחה וטיפול מונע יכולים להתבצע בדרכים רבות

הרזיה בטוחה וטיפול מונע יכולים להתבצע בדרכים רבות

מהו ההבדל בין שתי הגישות?
זמן רב נדרש ממני להסביר מה מבדיל את הגישה הנטורופתית מהגישה של התזונאית או הדיאטנית הקלינית.
אנשים שואלים מהי נטורופתיה? האם היא חלק מרפואה משלימה? האם יש קשר ל
תזונה נכונה? כן, מסתבר. אחד הכלים העיקריים של הנטורופת הוא שימוש בתזונה כמתכון לבריאות ואורח חיים נכון.

בימינו אנו, אנו חשופים לטכנולוגיה מתקדמת אשר מסוגלת לנטר את גורמי המזון השונים ולסווג אותם כמזיקים או מועילים. היא בודקת מהו הנזק או מהו הרווח הנקי מארוחה זו או אחרת.
לנטורופתית ולדיאטנית הבט דומה ושונה על הגישה שלנו לאוכל.

המשותף:
2 השיטות מצדדות שישנו אוכל שיש להמנע ממנו וכזה שיש לצרוך ממנו על בסיס קבוע לבריאות שלמה.

ריפוי באמצעות תזונה נכונה קיים משכבר הימים. הרמב"ם ציין בספריו מהו כוחו הרב של האוכל הנכנס לפינו וכן ההודים ציינו בוודות העתיקות כי "הנך  – מה שאתה אוכל".
בימינו אנו, אנו חשופים לטכנולוגיה מתקדמת אשר מסוגלת לנטר את גורמי המזון השונים ולסווג אותם כמזיקים או מועילים. היא בודקת מהו הנזק או מהו הרווח הנקי מארוחה זו או אחרת.
 

כאשר הרעב תוקף אותנו (וזאת בדר"כ התקפה), רובנו עסוקים מידי בשגרת היום יום, משכיחים את הרעב ולא מקדישים מחשבה יתרה למהות המזון, למה הוא מכיל ואיך הוא משפיע על גופינו.
מרכיבי תזונה המצויים במזון משפיעים על בריאות הגוף והנפש, על מחשבה בהירה ואריכות ימים. הם גם משמשים כמזון פונקציונאלי המונע מחלות עתידיות. בכל יום מחקרים חדשים מגלים רכיבי תזונה המשפיעים על ריפוי מחלות ומסייעים לגוף בדרכים רבות.

מזון מזיק או מזון שיש להמנע ממנו הוא לדוגמא מזון מטוגן ושומני כמו צ'פס או בשר שמן העלולים לעלות את רמת השומנים בדם ולגרום נזק מצטבר.
אוכל שאינו מזין מכיל סוכרים פשוטים בעלי ערך גליקמי גבוה, אשר נספגים מהר בגוף ואינם תורמים לתחושת השובע.
מזון מועיל לדוגמא מורכב מצריכת דגנים, קטניות, פחמימות מורכבות, זרעים ואגוזים.

השונה:
הגישה של הדיאטנית -  תחום הדיאטטיקה הוא חלק מדעי בתחום מדעי החיים. בלימודיה רוכשת כל דיאטנית או במילה אחרת תזונאית, ידע רב במדעים ובחלק מתחומי הרפואה: ביוכימיה, גנטיקה, פסיולוגיה, פתולוגיה וקליניקה של מחלות. מקצועות אלה מהווים את הבסיס הביולוגי ל
תזונה נכונה, דיאטה, בריאות וחולי.

תזונה בריאה תכלול תפריט מאוזן המכיל את כל אבות המזון, תוך הקפדה ברורה על נושא כמות החלבון בתפריט,הפחמימות,  גיוון של  ירקות ופירות והימנעות משומנים רוויים. המזונות ישקלו ו"יתומחרו" בערכים קלוריים, תוך הגבלת כמותם. שיטות הרזיה אלו עובדות בשיטה ההיפו – קלורית – הגבלה קלורית לזמן מוקצב היוצרת בהכרח, ירידה במשקל.

הגישה הנטורופתית – מסתכלת על האדם המגיע לטיפול כאדם שלם המכיל בתוכו רבדים רבים. התזונה מותאמת אישית עפ"י כלי אבחון שונים כמו אירדיולוגיה, רפלקסולוגיה, שפת גוף, תשאול אישי, פרחי באך, תוספי מזון וצמחי מרפא . כמו כן, באים בחשבון אורח חייו של המטופל, הנכונות לשינוי בחיים ולקיחת אחריות אישית. לפי גישה זו, אין תזונה אחת המתאימה לכולם. מספר התפריטים הוא כמספר האנשים והחוכמה היא להתאים את התזונה לאדם.

הגישה לירידה במשקל לא תצריך הורדה בכמות הקלוריות, אלא תכוון לתזונה בריאה, מזינה, בעלת אינדקס גלקמי נמוך. כך, מאמינה הנטורופתיה תמנע אכילה לא מבוקרת וכן לא תתרחשנה קפיצות סוכר בדם המגבירות את הצורך לאכול כל הזמן. טיפולי גוף-נפש יווספו לתוכנית הטיפולית לצורך התייחסות מעמיקה לגורמים אשר יצרו את הפרעות האכילה. יומלצו גם תוספי מזון המסייעים לאזן את הכימיה בגוף כדי למנוע את הרצון לאכול גם בלי קשר לתחושת רעב.

בגדול, דוגלת הנאתורופתיה בתזונה בריאה אשר צריכה לכלול הרבה מרכיבי מזון מן הטבע והצומח ופחות מרכיבים מהחי. כלומר, יותר דגנים, קטניות, אגוזים, זרעים, ירקות ופירות ומעט בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב.
היא אף תמליץ להמנע ממזונות מעובדים ומתועשים  כמו: מזון מתועש קפוא (שניצלים מצופים, קציצות ירק), דגני בוקר ומוצרים דיאטטיים המכילים ממתיקים מלאכותיים.

ויכוח עתיק יומין מתרחש בין שתי הגישות- הנטורופתית והדיאטנית-  בנושא צריכת מוצרי החלב ומוצריו.
הדיאטנית רואה בחלב ומוצריו מרכיב חיוני והכרחי בתזונת האדם.
הגישה הנטורופתית אינה רואה בחלב ומוצריו מזון הכרחי וגם סוברת שלעיתים הוא יכול להזיק לבריאות. אין בידיה המלצה על צריכה מוגברת, ואף לעיתים ההמלצה הבריאותית תהייה הימנעות מוחלטת.

באיזו גישה כדאי לבחור?
כל עוד מדובר בתזונה בריאה, שאינה מזיקה לאדם, אינה גוררת חסרים מצטברים, כימיקלים רעילים, חומרים משמרים בכמות גבוהה מידי, ומאפשרת לאדם לחוש חיות, ויטאליות ובריאות מרביים, אין זה משנה  מהי השיטה.

ההבדל המהותי ביו שתי השיטות מתבטא בגישה לטיפול בבעיות בריאותיות שונות, כאן, לנטורופתיה יש את מגוון הכלים הנרחב ביותר הכוללים תזונה נכונה כדי לעזור לגוף להתגבר על הבעיה. הנטורופתיה רואה בתזונה נכונה דרך לשמר בריאות ולמנוע מחלות, לטפל בהן, ולתת לגוף לחזור לאיזון ולטפל בעצמו. הנטורופתיה מסבירה שניתן לטפל במחלות בעזרת תזונה נכונה וספציפית לבעיות שונות המתעוררות. הכוונה היא לא רק על הפחתת פחמימות פשוטות בסוכרתיים, הפחתת בשר אדום ושמן לאנשים הנוטים לפתח מחלות לב  או הורדת נתרן לסובלים מיתר לחץ דם.

לדוגמא:
אנשים הסובלים מדלקות פרקים יוכלו להקל על התסמינים ע"י סילוק מזונות המחלישים את מערכת החיסון ומגבירים דלקת. כמו: קפה, בשר ומוצריו, וסוכרים פשוטים. תמיכה לגוף ושיפור תסמיני הדלקת יתבצע ע"י אכילת מזון פונקציונאלי תומך.

דוגמא נוספת: המלצה למזונות המכילים חומצות שומן חיוניות כמו אומגה 3 כדי למנוע הווצרות תהליכים דלקתיים בגוף. ניתן למצוא אותם בדגים הגדלים במים עמוקים וקרים (סלמון, סול, הליבוט, מקרל, טונה או בזרעי פשתן. גם שימוש בתבלינים אנטי-דלקתיים כמו כורכום יוכלו יטיבו עם המטופל. ניקוי הגוף, הכבד והדם יוכל להתבצע ע"י צמחי מרפא ומזון פונקציונלי.

לא ניתן להגיב למאמר זה.