פגישה משמחת ^[1]

השמחה האמיתית מתגלה ברגע בו אנו מוכנים להיפגש עם הזהות האמיתית שלנו, הרגע בו אנו מוכנים להכיר בכך שהתחפושת היא כלי רב עוצמה, אמנם, אך תכליתו היא לאפשר לנו לחפש את עצמנו (תחפושת מלשון חיפוש).

החיפוש יתאפשר רק כאשר נסכים להסיר מעלינו את המסכות (מסיכה מלשון מסך), לוותר על שכרון החושים (של היין), ולראות את המקומות המוסתרים שרוחשים מאחורי הקלעים של עצמנו (כפי שפעלה אסתר המלכה. אסתר מלשון הסתר).

התחפושות והמסכים משרתים את השקר והכזב והופכים אותנו לעבדים בעול השבי. הסתר הפנים הוא התגלמות של פוטנציאל. דווקא שם, במקום המוסתר, חבויה זהותנו, משם נובע הרצון האמיתי שלנו והגשמת הדרך שלשמה הגענו לכאן.

החופש להיות מי שאני

האומץ לקלף מעל עצמנו את העמדות הפנים, האומץ לוותר על הריגושים והתעתועים, הוא הכוח שמאפשר לנו להתרחק מהשעבוד ולשחרר את עצמנו. אותו כוח מאפשר לנו להגיע אל התולדה החבויה בתוך התחפושת, בתוך החיפוש. תולדה זו היא חופש: החופש להיות מי שאני.

וכיצד כל זה מתקשר לתזונה?

כמה פעמים מצאת את עצמך אוכלת ללא קשר לרעב ביולוגי או צורך פיסיולוגי? כמה פעמים מצאת את עצמך אוכלת מוצרים שקשה להחשיב אותם את צריכתם לאכילה בריאה ונבונה?

כמה פעמים אנחנו בוחרים להימלט אל המזונות המנחמים – כמו עוגות ולחמים, אל המזונות המרגשים – כמו שוקולד וממתקים, ואל המזונות המסממים- כמו היין?

כנראה שרוב הזמן.

פיתוח מודעות

כאשר האכילה נעשית מתוך חוסר מודעות, בהיסח הדעת, היא נתונה להשפעת הסביבה והשפעת גירויים חיצוניים כמו פרסומות שכל כוונתן למכור לנו אשליות של ריגושים בתחפושת של מוצרי מזון.

כמו כל מלבוש אחר, גם המזונות יכולים לשמש לקיום ותחזוקה של הגוף, ולמלא בכך את תכליתם, או לפעול כמו חומרים מטשטשים, להסיח את דעתנו ולהרחיק אותנו מן המגע האמיתי עם ה"עצמי", ומהמפגש עם עצמנו.

שינוי תזונתי הוא תהליך מתמשך של ניקוי, שראשיתו בהסכמה לוותר על מסכים ומסיכות, הסכמה להסיר קליפות, והתקדמות אישית אל מקום משוחרר יותר, מאוורר יותר, נקי מרעלים ובהתאם, קשוב יותר לצרכים האמיתיים שלי.

זו תהליך של שינוי וניקוי שלוקח אותנו מן ההסתר (העצמי) אל הגילוי (העצמי), ועם הזמן חושף אותנו להתגלות הרצון האמיתי שלנו, המזוהה עם החופש שבנו.

חג שמח!