מאת : ורד לב ^[1]

הנבטים הם זרעים וגרעינים שהחלו לצמוח. כל זרע מורכב מקליפה חיצונית, חומרי הזנה ונבט. כשהוא יבש יכול הזרע להישמר במשך זמן רב. תהליך ההנבטה יתחיל רק אם יתקיימו מספר תנאים הקשורים בטמפרטורה, אור, לחות ואוורור. ניתן להנביט זרעים באדמה או במים.

בתהליך ההנבטה עולה אחוז האנזימים החיים שבו, בכדי לאפשר את פירוק המזון שבגרעין. רק מזון מפורק (חומצות אמינו, חומצות שומן, גלוקוז- סוכר פשוט וכו') יכול לנוע בנוזלי הגרעין ולשרת את צרכיו.

אנו מפיקים תועלת רבה מאנזימים אלו, מאחר והם תורמים לתהליכי נשימת התאים, מונעים תהליכי חמצון בגוף, עוזרים לפעילות שריר הלב, עוזרים לעיכול המזון, מונעים תהליכי הזדקנות, מנמיכים השפעת קרינה, משמשים כחומרים אנטי דלקתיים ומסייעים להלחם במחלת הסרטן. מה גם שהם מהווים תוספת שופעת של ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים לתזונתנו.

עקב כל הסיבות הללו יש לאכול נבטים בצורתם החיה בלבד, למעט נבטוטי קטניות שזקוקים לבישול/ אידוי לפני אכילתם. צורה זו של הכנה מקלה על עיכולן וגם על בישולן. למשל, אם ייקח לי שעתיים- שלוש לבשל חומוס שעבר רק תהליך של השרייה ללא הנבטה, משמח מאד לגלות שחומוס מונבט יכול להיות מאודה/ מבושל במעט מים במשך כ-20 דקות עד שהוא מתרכך ומתאים לאכילה.

קיימים הבדלים בין הנבטים השונים הן בטעמם והן בהרכבם התזונתי. הנבטים הארוכים יותר (לא מעבר ל-15 ס"מ) עשירים יותר בויטמינים לעומת תכולת החלבון שלהם באופן יחסי לעומת הנבטוטים.

איך זה קורה? איך מנביטים בפועל?

השלב הראשוני הוא תמיד זהה- שלב ההשריה.

תהליך ההנבטה הוא פשוט מאד וניתן לעשותו במספר אופנים.

בוחרים את הזרע אותו מעוניינים להנביט, מניחים בקערה ומכסים במים.

ככל שהזרע קטן יותר הוא צריך זמן השרייה מועט יותר. למשל, לחילבה מספיקות מספר שעות השרייה. כך גם לעדשים אדומים. ואילו עדשים חומים או מש נרצה להשרות למשך לילה. חומוסים אפשר להשרות גם יומיים ולהחליף להם את המים 1-2 פעמים ביום (תלוי בעונה. בקיץ יש נטייה מהירה יותר להתעפשות).

גם כאן יש מספר שיטות, יש אנשים שישרו בכל קערה ויש אנשים שיעדיפו להשרות במסננת בתוך קערה גדולה יותר, כך שיהיה להם קל יותר לשלוף את הזרעים בהמשך ואולי אף להמשיך בה את התהליך.

השיטה לא באמת משנה, העיקר שזה משהו שהוא פרקטי מספיק.

בשלב הבא- שלב הסינון-  נסנן את הזרעים ממי ההשריה ונניח אותם בכלי המיועד להנבטה.

זו יכולה להיות צלחת, מסננת כאמור, או מנבטה ייעודית (ישנם סוגים שונים בשוק, בחנויות טבע ובשווקים). יש חשיבות לכלי שמאפשר סינון של הנוזלים, אם כי, אם זה אינו זמין, אפשר פשוט לדאוג לרוקן את המים המצטברים בצלחת.

הרעיון הוא שהזרעים לא יהיו בתוך מים, כדי שיוכלו לגדול ולהתפתח, כדי שלא יתעפשו וייהרסו.

שלב השטיפה הוא שלב חשוב. במשך ימי ההנבטה יש לדאוג שהזרעים לחים מספיק כדי לאפשר את המשך התהליך, אולם אל להם להיות רטובים מדיי.

גם כאן יש מספר שיטות- אפשר להעביר במסננת מתחת לברז, לתת למים לרדת ולהחזיר לכי ההנבטה. אפשר להשאיר במסננת, או במנבטה הייעודית ואפשר גם להשפריץ עם שפריצר (רק, שוב, לדאוג שלא ישארו מים יותר מדיי).

בימים חמים יותר יהיה צורך גדול יותר לדאוג ללחות ואילו בחורף, הזרעים פחות נוטים להתייבש.

כמה זמן להנביט?

גם זה תלוי בזרע עצמו.

ישנם זרעים שיכולים להוציא רק פסיג אחד קטן, ממש נבטוט. אלה בד"כ אלה המתאימים יותר לאידוי/ בישול.

ואילו ישנם זרעים שיהיו מוכנים כאשר הם הוציאו שורשון שהוא קצת יותר ארוך 3-4 ס"מ.

גם הטעם קובע. ישנם נבטים שאם ניתן להם לנבוט יותר מדיי יהיו כבר מרירים מדיי ולא נוכל לאוכלם. לחילבה, למשל, לא טוב להגיע לעלה הירוק, אלא להישאר עם השורשון הלבן.

ככל שתתנסו במגוון גדול יותר של זרעים, כך תצברו ניסיון ותלמדו איך נכון לכם להנביט.

ואחרי שהם מוכנים…

מרגע שהם מוכנים, לטעמכם, ניתן להכניסם לקופסא סגורה ולאחסנם במקרר.

הנבטים בד"כ טובים למספר ימים (אם אתם מצליחים שלא לחסלם במהרה). יש נבטים שימשיכו לנבוט גם במקרר (כמו החילבה).

איך אוכלים את זה?

אפשר לאוכלם כך, כפי שהם. אפשר לשלבם בסלטים, בשייקים, בתבשילים (מעל, או בסוף הבישול. ממש בהגשה לצלחת), בסנדביצ'ים, בסושי. השמיים הם הגבול.

מה אפשר להנביט?

מש (מונג), אזוקי, חילבה, עדשים מסוגים שונים, חומוס, שעועיות, זרעי ברוקולי, זרעי חרדל, זרעי רוקט, זרעי צנוניות, אספסת- אלפלפה, כוסמת, קינואה, אורז מלא, חיטה מלאה, שומשום מלא (בעיקר בקיץ), פשתן, זרעי צ'יה ועוד.

למתחילים, הנבטים הקלים ביותר להכנה הם: מש, עדשים למיניהם וחילבה. אם אתם מתלבטים ממה להתחיל, נסו אחד מאלה ולאט לאט הכניסו סוגים נוספים של נבטים למטבח שלכם.

ורד לב היא נטורופתית N.D., יועצת הנקה מוסמכת IBCLC ואם ל-3. עוסקת ביעוצים פרטניים בתחומי הנטורופתיה, תזונה והנקה, בשילוב עם אבחון אירידיולוגי, עבודת מודעות ועוד. מקבלת מטופלים בקליניקה בכרכור. מקיימת הרצאות וסדנאות בתחומי הנטורופתיה, תזונה, הנקה, ריפוי ובריאות (הכנה להנקה, תזונה לנשים בהריון, תזונת מניקות, המעבר למוצקים, תזונה בהתאם לעונות השנה, איך לאכול נכון, מפגשי בישול בריא ועוד). מרצה בנושאי נטורופתיה, תזונה והנקה במכללת "מהות" לרפואה משלימה ובהכשרות מקצועיות של תחומי ההריון והלידה. מדריכה בליגת לה לצ'ה ישראל. חברה ב"אגודה הישראלית לנטורופתיה ולתזונה טבעית" וב"איגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות". כותבת מאמרים רבים בנושאים אלו.   במשך שנים ניהלה פורומים שונים בנושאי נטורופתיה, הריון ולידה, הנקה ותזונה וכעת מנהלת את: פורום "נטורופתיה למשפחה"